סיכום

הבלוג שלי עוסק בטכנולוגית זיהוי על ידי גלי רדיו, הוא מורכב מתיאור הטכנולוגיה ואופן פעולתה, פירוט התחומים בהם ניתן ליישם אותה, ההיסטוריה שלה וכן נתונים ביוגרפיים על ממציאה, תיאור שלבים בהמצאתה, פרספקטיבות המעבר מתגי ברקוד לRFID בתחומים חדשים, סקירת תולדות שימוש בטכנולוגיה במטרתה הראשונית למטרות ריגול בברית המועצות כנגד ארצות הברית במלחמה הקרה, וכמובן, פרספקטיבות החדרתה לעולם הספריות, דבר שאמור להקל על ניהול מלאי הספרים ועל מציאתם , אופן השאלתם וסידורם על המדפים. בהתחלה חיפשתי חומר על הטכנולוגיה באינטרנט, ומכיוון שרותקתי על ידי הסיפור האישי של ממציאה והייעוד הראשוני שלה שהוא ריגול, החלטתי להתעמק ולהשאיל בספרייה מרוחקת את הספר באנגלית הסוקר את הסיפור של המדען הסובייטי טרמין, ובכך יישמתי השאלה מהקטלוג המיוחד, נושא שנלמד השנה. קושי מסוים היה בתרגום מאנגלית ובעובדה שהפוסטים אינם קשורים בינם לבין עצמם ומסודרים כרונולוגית, אך לדעתי עובדה זו נסלחת על ידי כך שהפוסטים מכסים את הנושא מכל מיני היבטים ומאירים כל פעם פן אחר. הנושא היה מאוד מעניין לחקירה, תחום הריגול מאוד מרתק בעייני, בין היתר תרגמתי כתבה בלעדית מאתר על המודיעין הרוסי שמסקרת באופן עסיסי את סיפור החדרתו הערמומית והמתוחכמת של מכשיר הציטוט לבניין השגרירות האמריקאית במוסקבה, עובדה שהסבה גאווה רבה לסובייטים. כחלק מהתובנות הייתי רוצה להביא ציטוט מהספר שבו מתפלא אחד המאזינים הנדהמים בקונצרט של טרמין באירופה בו ניגן על כלי הטרמינווקס המבוסס על תנודות בגלי רדיו בעיתון LE FIGARO, אשר תוהה בפליאה:

If the marvels of radioelectric science will encourage our youth to increase their diligence, and give them the desire to go out and make great discoveries, or indeed, if students won't say that it's entirely pointless to expend even the slightest effort, because fortunes will fall into their laps...

The second hypothesis is more likely. After the astounding demonstrations of Professor Theremin at the Opera, we fear that mothers will have great difficulty to persuading their daughters to take piano lessons, and their sons violin lessons. Many nice young ladies will lose out on the fees paid for the first prize at the Conservatoty.

After the typewriter, we have the calculator... We anticipate soon having a machine to translate...

After that we will have a machine to think, which will furnish sensations of color, time, or adapt to the nervousness of each customer... After we have other appliances to create solvency, or peace, or war, there will never be a machine to create happiness... And it is then that we will discover that happiness is not automatic.

אותו המאזין תוהה מה יעלה בגורלה של השקידה והמאמץ בלימודים, ומהמר על האפשרות השניה, שהצעירים יירתעו בעתיד מללמוד ולהפעיל מאמץ כי הכל יהיה כה נגיש ומיידי. הוא תוהה מה יהיה בעתידה של האנושות כשפונקציות רבות שהיום עושה האדם תתבצענה על ידי מכונות וכשהכל יהיה אוטומטי. התהייה נגמרת בהנחה כי לא תהיה מכונה אשר מייצרת אושר.

היום אנו רואים כי בעולם הממוכן של היום רבות מהנבואות התגשמו. ואילו גורל ההנחה האחרונה שייך לעתיד.

קריקטורה של פרו, 1927.. “בתוך 50 שנה – פרופסור טרמין מסנטז, מנגן את קטע הסיום של FAUST בפני מכונות מוחות כפיים אשר תחלפנה את הקהל בבניין האופרה".